שעת חשבון

אורי הייטנר יקירי מצא משהו שכתבתי לפני הרבה שנים, וקרא אותו בערב שהוא ערך -
ואפילו התבקשתי לשלוח אותו. איזה כיף!

למען הקונטקסט - זה הופיע בחוברת ראש השנה שהכנו. הקטע המקדים/הראשי היה זה:

אמר רבי יוחנן: שלושה ספרים נפתחים בראש-השנה.
אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינוניים.
צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים,
רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה.
בינוניים תלויים ועומדים מראש-השנה עד יום-הכיפורים.
זכו - נכתבים לחיים, לא זכו - נכתבים למיתה.
(מתוך "ספר האגדה")

וכאן בא הקטע שלי:

שעת חשבון - אמנון ריבק

ואנחנוּ – מה אִתנוּ?
רשעים ודאי איננו,
הלוואי כל הרשעים כְּמוֹתֵנוּ,
לא מרביצים, לא משתוללים,
עומדים תמיד בתור ולא מקללים...

אבל צדיקים? גמורים? אנחנו?
פה ושם הרי מרחנו,
פה הבטחנו ושכחנו,
פה יכולנו ולא טרחנו,
פה רצינו ולא הצלחנו,
פה פִקשַשנוּ ולא דִוַוחנוּ.....

והנה שוב שנה נפתחת,
נקיה ומצוחצחת,
וכל דפיה, כמו מחברת, נקיים וחדשים,
ואנחנו מביטים בה וטיפ-טיפונת מתרגשים,
וכל אחד, עמוק בלב, לעצמו נודר הנדר,
להיות, השנה, אפילו עוד יותר בסדר...